רבים הם מיני הנמלים בארצנו הקטנטונת. רובם המכריע אינו נחשב למעבירי מחלות אך נוכחותם המעיקה איננה רצויה ואולי אף תעליל עלינו שאיננו נקיים (אם כי אין קשר בין הדברים). אבל מין פולש אחד – נמלת האש הקטנה – נחשב למסוכן (לא מקרי מוות חלילה – אך עקיצה כואבת) לנו ומטריד.
נמלת האש הקטנה מקורה בדרום אמריקה, זוהתה והוגדרה לראשונה בישראל בסוף שנת 2005 באזור עמק הירדן.
הליכתה של הנמלה הינה איטית ובקצב קבוע, קיני נמלת האש נמצאים באדמה, בעציצים, גזעי עצים ישנים על הקרקע.
נמלת האש בחיפושיה אחר מים ולחות עשויה לחדור למבנים, מטבחים, חדרי אמבטיה, מאחורי ספות וכד'.
נחשבת למין פולש אופייני ומופיעה ברשימת 100 המינים הפולשים הבעייתיים ביותר בעולם של האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע (IUCN).
עוקצת בני אדם (עקיצתה כואבת מאד, כמו כוויה) בכל שעות היום, בבית, בחצר, בבריכה וכד'.
נחשבת לאוכלת כל ונוח לה כמעט בכל אקלים. אצלנו כייף לה.
צבעה של הנמלה אדום-כתום, גודלה 1-1.5 מ"מ.
למרות שהנמלה קטנה—המלכה-הנמלה מגיעה עד לגודל של 5 מ"מ.
הגורם להתפשטות הנמלה בעולם הוא הסחר בעצים שבהם נמצאים קנים של הנמלים.
בארץ מתפשטת הנמלה באמצעות שבבי עץ לחיפוי, גזרי עץ להסקה, גזם עצים, עציצים, אדמה וכד', המועברים ממקום למקום.
בניגוד למיני הנמלים המקומיות, העקיצה של נמלת האש כואבת מאוד ויוצרת כעין כווייה.
בנוסף לפגיעה באדם הנמלה עלולה לפגוע בחיות בית, חיות משק, בחיות בר, בגידולים חקלאים, בגינון ובמגוון הביולוגי.
הניטור:
- פיזור פתיונות במבה/חמאת בוטנים – מיפוי ומיספור
- ניטור ויזואלי
- חזרה לאחר כשעה לעמדות הניטור ותיעוד הממצאים
- טיפול (בשיטות השונות)
- מדידת אפקטיביות ההצלחה והמשך ניטור
הטיפול:
- הצלחת ההדברה תלויה בשת"פ עם מזמין העבודה.
- טיפול במוקד אחד ללא התייחסות לכל הסביבה – דינה להכשל ולכן מדובר בפעולה מורכבת ויקרה.
- כדי להצליח יש להגיע למלכות ולכן פיתיונות נחשבים לכלי נשק יעיל במלחמה זו.
- ריסוס יקטול את הפועלות – שקט קצר מועד.
